טקסט מרכז את עיקרי השיחה יונח כאן
חובב אופנהיים מלמד את הקורס ׳אלט.קונטרול׳, קורס בחירה לשנים ג-ד, במחלקה לתקשורת חזותית
הקורס עוסק בחוויות דיגיטליות היוצאות מגבולות המסך אל העולם הפיזי - מיצבים וחפצים אינטראקטיבים, משחקי מחשב עם ממשקים פיזיים מקוריים ועוד.
בקורס לומדים להפעיל כלים ידידותיים וזמינים שבעזרתם ניתן להרחיב את היצירה האינטראקטיבית ולחבר אותה לאובייקטים ולחלל, כגון כפתורים וחיישנים שמספרים לנו מה קרה בעולם, מנועים, נורות ורכיבים אחרים שמשפיעים עליו בחזרה, ומחשבים זעירים שמחברים אותם יחד (ואל מחשבים אחרים) לכדי חוויה משמעותית.
עבודתם של שיראל ישראלוב ושרוליק שראל, 2022. צילום: לני דותן
יסמין רבינוביץ׳, מלמדת ׳עיצוב ובינה מלאכותית׳, קורס בחירה לשנים ג-ד, במחלקה לתקשורת חזותית.
בקורס מתנסים ולומדים כלים שונים לעיצוב ויצירה עם טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה. הסטודנטים והסטודנטיות מעצבים ובונים חוויות אינטראקטיביות חדשניות, אלו יכולים להיות ממשקים דיגיטליים או מוצרים פיזיים חכמים.
דימוי מתוך הפרויקט של מתן יונטף ורון רוברט לוי, 2022.
שרית יודלביץ, מלמדת את הקורס ׳טאקספיריאנס / סיפור דיגיטלי׳, שנה ב׳, במחלקה לתרבות חזותית וחומרית.
סדנה למחקר ולבחינת דרכים לשימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בעיצוב ובאמנות, במהלכה ירכשו הסטודנטים מיומנות עבודה בסביבה דיגיטלית והתייחסות לטכנולוגיה כחומר גלם לביטוי ויצירה. הקורס מתייחס לטכנולוגיה כשפה נוספת לביטוי, יצירה וסיפור סיפור, גם במרחבים פיזיים (שאינם מבוססי מסך).
פרויקט מעניין של שרית: Woven Time/ זמן ארוג. שיתוף פעולה עם דורון אלטרץ.
צילום: דור קדמי
ליאת סגל, מלמדת סדנת ארדואינו וקורס ׳קוד כחומר גלם - P5.JS׳ בתכנית לתואר שני בתקשורת חזותית
מאז ומתמיד טכנולוגיות חדשות היו מקור השראה, כלים וחומרי גלם בידי מעצבים ואמנים. טכנולוגיות שפותחו בשנים האחרונות מאפשרות לאנשים שאינם מגיעים מרקעים טכנולוגים מסורתיים ליצור ולפתח אובייקטים אינטראקטיבים פיזיים שחשים את סביבתם ומגיבים אליה. בסדנא לומדים עקרונות בסיסיים באלקטרוניקה ובכתיבת קוד וניצור אובייקטים אינטראקטיבים, באמצעות שימוש במיקרו-בקרים מסוג ׳ארדואינו׳. ארדואינו הוא מיקרו-בקר המאפשר קריאת מידע מחיישנים ורכיבי אלקטרוניקה שונים ושליטה על פעולת רכיבי פלט, כמו תנועת מנועים, תאורה וקול. אחד מהחוזקות שלו הוא בקהילה שנוצרה בעקבותיו, הדוגלת בשיתוף מידע וקוד פתוח ומאפשרת למידה עצמאית ופתרון בעיות.
בקורס קוד כחומר גלם - P5.JS, בשנים האחרונות קמו סביבות פיתוח ושפות תוכנה, שנוצרו תוך מחשבה על מעצבים ואמנים, שבאופן מסורתי לא יצרו באמצעות כתיבת קוד. בנוסף, תרבות הקוד הפתוח מנגישה את המידע ומקיימת קהילה תומכת ומשתפת. במהלך הקורס נרחיב את ארגז הכלים העיצובי והאמנותי ונלמד עקרונות בסיסיים של כתיבת תוכנה, תוך בניית פרויקטים ׳hands-on׳ בסביבת P5.js ושימוש בקוד פתוח. P5.js היא ספריה השייכת לשפת התוכנה java script אשר פותחה תוך מחשבה על מעצבים ואמנים לשם יצירה ויזואלית ודינאמית.
פרויקט מעניין של ליאת: ׳אובייקט בלתי אפשרי׳, עבודת אמנות שנוצרה עבור ונשלחה אל החלל החיצון, ליאת סגל ויסמין מרוז, 2022
(צילום: איתן סטיבה, משימת רקיע)
יורי קלבנוב, מעביר סקילשופ בקורס ״דיאלוג דיגיטלי״ בהנחיית ליאורה רוזין ובועז לביא, בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי
הטכנולוגיה הדיגיטלית היא תוצר של אבולוציה, שמקורה ברעיונות מן המאה ה-19. הישגיו של המחשב וחדירתו לכל אספקט של חיינו מאפילים לעיתים על השפה הסמויה שעומדת בבסיס כוחו. הקורס בוחן את ההיסטוריה החומרית והרעיונית של המכונות החושבות, נתרגל באמצעות סקילשופס צורות של הבעה דיגיטלית וביטוי של מחוות, סיפורים ודיאלוגים, ונחולל מופעים של קוד במרחב הפיזי. הסקילשופ מטרתו לחשוף את הסטודנטים לכמה מאבני הבניין של טכנולוגיות מחשוב מודרניות, כדי לגרום להם להבין כיצד אלה פועלות ובתקווה לעורר רצון לצלול עמוק יותר לתוך הנושאים הללו ולהפוך אותם לכלים חדשים בארסנל האישי שלהם.
עדן עופר מלמד את הקורס ׳נתונים כחומר גלם׳ לצד ד״ר רומי מיקולינסקי, בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי.
כאשר תפיסת המציאות שלנו מעוצבת, מושפעת, ומוטה באופן יומיומי על ידי נתונים, עלינו לפתח תפיסה ביקורתית עמוקה בכל הנוגע למושג דאטה. בקורס ינסו הסטודנטים והסטודנטיות להבין איך התפיסה של מערכת סגורה ופנטזיות השליטה של המין האנושי משפיעות על פרקטיקות איסוף ועיצוב מידע.
בחלק המעשי של הקורס ילמדו שיטות איסוף, עיבוד ויצירה בעזרת נתונים, ולאחר מכן ילמדו הסטודנטים לשבש, להטות, וליצור מניפולציות, בכדי להביא נראטיבים ביקורתיים דרך מדיום חזותי/פיסי שדנים מחדש במושג דאטה. באמצעות כלים של Creative coding - כמו למשל: Arduino - C++, Python, Excel, Touchdesigner, P5.JSl
פרויקט מעניין של עדן: Perach — bio sensor platform
דימוי מתוך: Perach — bio sensor platform, 2021
ד״ר מירי סגל וניר הראל — אמנים ומרצים במחלקה לאמנות
מה זה באטלב ומדוע היא הוקמה?
BATLAB זו פלטפורמת לימוד ומחקר ייחודית, בה קבוצת סטודנטים המלווה על ידינו. המעבדה חוקרת, מפתחת ודנה ברעיונות של שילוב טכנולוגיות חדשות באמנות ומשמעותן בעולם העכשווי. לצד פיתוח החשיבה, הסטודנטים לומדים תכנות באמצעות python וכלים מחקריים בעולמות הבינה המלאכותית אשר משמשים אותם לעבודה במסגרת המעבדה, המעבדה מתמקדת במחקר ופיתוח פרויקטים אמנותיים בתחומי למידת עומק ובינה מלאכותית.
המעבדה פועלת בשני מישורים במקביל:
המעבדה עוסקת במחקר טכנולוגי ויצירתי במספר תחומים
בנוסף, המעבדה מפתחת ומעבירה קורסים טכנולוגיים- קורס מבוא לפייתון לאמנים ומעצבים וקורס המשך- מבוא לבינה מלאכותית לאמנים ומעצבים.
מה החזון שלכם עבור בטלאב?
יצירת מסגרת מחקר המשלבת בין אמנות וטכנולוגיה בהשתתפות סטודנטים ומרצים. מטרתנו ליצור תוצרים חווייתיים ומחקריים למשל ניסויים, מאמרים, תערוכות וכנסים. בעתיד נרצה לשלב סטודנטים מתארים מתקדמים שיאפשרו כתיבת תזה במסגרת המעבדה. אנחנו שואפים לייצר שיתופי פעולה וגשר בין גורמי מחקר, אקדמיה ותעשיה.
תוכלו להסביר בכמה משפטים פשוטים על המחקר שאתם מקדמים?
המעבדה ממוקדת בפרויקטים שונים המתבססים על בינה מלאכותית, הפרויקט המרכזי שלנו, מכונת חלומות עמוקים, מציג חוויה אישית אינטראקטיבית המקשרת בין בינה מלאכותית, מדעי המוח, יצירת דימויים יש מאין, וההיסטוריה של האמנות.
מה השתנה היום בלימודי אמנות? איזה מיומנויות חדשות נדרשות לסטודנטים בכדי ליצור בעולמות חדשים?
לימודי אמנות הם שמרניים בטבעם, רוב המדיומים הנלמדים הם קדמוניים; ציור, רישום, פיסול, הדפס ותחריט. במחלקה לאמנות נלמדים גם לימודי מדיה חדשה, וידאו וסאונד. תחומים מבוססי מחקר וידע רחב מאוד ששולחים סטודנטים לעולמות חדשים (בינה מלאכותית, חקר החלל, גנטיקה), כדי לחדור לתחומים אלו כאמנים יש לפתח אפשרויות של למידה חלקית שמטרתה פיתוח אינטואיציה לגבי המרחב החדש ושיטוט באותם עולמות עם ידע חסר. ההבנה שניתן לדון בדברים וללמדם גם עם מערך ידע לא מלא היא קריטית מבחינת היכולת של אמנים לפעול באותם תחומים.
מה הערך שאתם מוצאים בקורסי הקיץ, המאוד פופולריים, בו אתם מרחיבים את ארגז הכלים של הסטודנטים בצלאל? מה הערך של קורס חוצה דיסציפלינות?
קורסי הקיץ הוצעו על ידינו כדי למוסס את פרדיגמת 'שתי התרבויות' ולאפשר לאמנים ומעצבים לטעום מצורת חשיבה טכנולוגית מדעית. לסטודנטים שתיכנתו, ואפילו קצת, יש הבנה רחבה יותר לגבי טכנולוגיה ואפשרות לדמיין שימושים וחקר של חזיתות טכנולוגיות מדעיות מאוחר יותר.
VR Dreamachine experiment
קורס "מבוא לעיצוב בתנועה", שנה ג׳, מנחה: אריק לרנר
Nirvana- A short visual experience of surviving a stroke
אנימציה דיגיטלית תלת-מימדית המדמה סטופ-מושן.
פרויקט גמר, שנה ד׳, מנחה: אריק לרנר
חווית מציאות מדומה אינטראקטיבית המאפשרת למשתמש לנוע במרחב ולהתמקד ולחוש את הפרטים השונים בכל רגע נתון. הפרויקט נוצר באמצעות: Blender, Unity, Cinema4d ובטכנולוגית פוטוגרמטריה
פרויקט גמר, שנה ד׳, מנחה: צח ויינברג
משחק שיטוט גנרטיבי בהשראת הספר ״האדם מחפש משמעות״ מאת ויקטור פרנקל.
הפרויקט מתרגם מסרים ורעיונות מתוך הספר לכדי מנגנון משחקי המניע את השחקן לפעול ולחקור באופנים של פעולה ועצירה ומעלה שאלות העוסקות בזהות אישית וקבוצתית.
הפרויקט נוצר באמצעות Unity, C4D וציור ידני
מרצה במחלקות לתקשורת חזותית ואמנויות המסך
ניסוי בהנפשת דמויות במציאות רבודה דרך Motion Capture מבוססת וידאו.
שימוש בטכנולוגיה מתפתחת שטרם הבשילה ליצירת נרטיב משעשע שלא לוקח את עצמו ברצינות. העבודה נוצרה במסגרת פרוייקט קיץ של סטודיו IORAMA באמצעות Unity וAR KIT.
זיגוגי סול-ג'ל ידידותיים לסביבה
ד"ר רחלי וקשלק, מרצה לקורסי טכנולוגיה של חומרים קרמיים וזכוכיתיים, במחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית. ד״ר וקשלק, עוסקת בהטעמה ושילוב של טכנולוגיית חומרים קרמיים מתקדמת בתהליכי ייצור מסורתיים של קרמיקה וזכוכית.
באופן ספציפי, יצירת זכוכיות וזיגוגים נטולי שריפה בטכנולוגית הסול-ג'ל, הצבועים בצבעים אורגניים בטוחים לשימוש.
הכנה מסורתית של זכוכית עוברת דרך תהליך שריפה של חול עם חומרי גלם נוספים בטמפרטורות גבוהות (מעל 1000 מעלות צלזיוס), מה שמצמצם במידה רבה את מגוון החומרים שניתן להכניס לזכוכית.
חומרים אורגניים אינם שורדים שריפה ב -200 מעלות צלזיוס וחומרים ביולוגיים עוד פחות מכך, ולכן שילוב של חומרים אלו בזכוכית הוא בלתי אפשרי.
הכנת זכוכית בשיטת הסול-ג'ל נעשית בתהליך פילמור, בו מחברים את יחידות הבניין הבסיסיות של הזכוכית. זהו תהליך כימי המתרחש בטמפרטורת החדר. כך, הגבול בין העולם העשיר של החומרים האורגניים הטבעיים והסינתטיים והביולוגיים לבין עולם החומרים הקרמים נפרץ ומגוון אפשרויות השילוב הופך לבלתי מוגבל.
במחקר שפירסמה ד״ר וקשלק בכתב עת אקדמי, הציעה פתרון אלטרנטיבי לבעיה בוערת בייצור הזכוכית והקרמיקה המסורתי.
בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לסכנות הבריאותיות והסביבתיות הקשורות לצבעי מתכות רעילות, מה שהביא את רשויות הרגולציה להוריד את המינונים המותרים שלהם עד כדי הוצאתם משימוש.
תעשיות הזכוכית והקרמיקה האומנותיות ניצבות בפני פגיעה קשה, היות ולצבעים הללו אין כיום תחליף. המשמעות של מהלך זה הוא מחיקת הצבע האדום, הצהוב והכתום וצבעים נוספים מפלטת הצבעים הקרמיים.
הפתרון המוצע במחקר הוא יצירת זיגוגים וציפויי זכוכית הצבועים בצבעים אורגניים טבעיים, בטוחים לשימוש אנושי וידידותיים לסביבה, באמצעות שיטת הסול-ג'ל.
למשל, צהוב מכורכום במקום מקדמיום, אדום קרמין מחיפושית הקוצ'ינל במקום אדום מקדמיום, כחול מאושר FDA במקום כחול קובלט ועוד. לצד זה, פלטת הצבעים האורגניים עשירה לאין ערוך יותר מזו של צובעני המתכת ופותחת לאומן ולמעצב מגוון רחב של אפקטים ויזואליים.
מעבר לנושא הרעילות, טכנולוגית הסול-ג'ל פותחת למעצב פלטפורמה לאינספור שילובים של חומרים אורגניים וקרמיים.
פרויקט המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם פרופ' דוד אבניר מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
:תוצרי פרויקטים נוספים בתחום הסול-ג'ל
קישור למאמר על זיגוגי הסול-ג'ל - https://doi.org/10.1007/s10971-021-05699-4
קישור פרויקט הגמר של עומר ג'וליה עבאדי - https://2022.bezalel.ac.il/projects/glass-as-a-solution/
קישור לפרויקט סמינר של נועה פיין - פיסול בסול-ג'ל - https://permat.cargo.site/Noa-Fein
צילום: עומר ג'וליה עבאדי
נורית בר שי היא אמנית חוקרת ומרצה, הפועלת בקו התפר בין אמנות, מדע וטכנולוגיה. נורית יוצרת עם מערכות ביולוגיות, ומשלבת בין פרקטיקות במעבדות ביולוגיה לטכניקות ושיטות יצירתיות ושיתופיות העוסקת בהיבטים האתיים, התרבותיים והחברתיים שתחום הביוטכנולוגיה מעלה.
נורית בר-שי מלמדת "מעבדה ביולוגית לאמנות ועיצוב", קורס בחירה לכלל הסטודנטים בבצלאל, וכן קורס לשנה ב' במחלקה לתרבות חזותית וחומרית.
בקורס זה סטודנטים מוזמנים לחשוב מחדש על יסודות החומר החי ולדון ברעיון גידול חומרים באמצעות מערכות חיים כתחליף למשאבים ממקורות של דלקים מאובנים ובע״ח, שינויים תפיסתיים של גוף האדם וסביבתו, התערבות גנטית, מזון מהונדס, מודיפיקציה וסלקציה גנטית, האחריות המוסרית והאתית שלהם כמעצבים, אמנים ואזרחים הלוקחים חלק בתהליכים ביוטכנולוגים, ואף לקרא תיגר על מושגי יסוד כגון: חיים ומוות, טבעי ומלאכותי.
מבחר עבודות של נורית בר-שי
סריקה תלת-ממדית היא טכנולוגיה הלוכדת את הצורה
והמראה של אובייקטים פיזיים באמצעות מצלמה או לייזר.
.סריקה תלת-ממדית יכולה לשמש למטרות שונות, כגון יצירת מודלים דיגיטליים, שימור מורשת תרבותית או ככלי שרת לאמנות ועיצוב.
כחלק מתוכנית פיתוח חללים לטכנולוגיות חדשות בבצלאל,
בצלאל x נמצאים בתהליך בניית חלל אשר נבנה בספריית בצלאל, באדיבות תרומתה של משפחת נזריאן
בחלל ישנה עמדה עבודת פוטוגרמטריה: סריקה פוטוגיאומטרית הינה שיטה ללכידת הצורה והמראה של אובייקטים בעולם האמיתי
. Photogeometric משתמש בתמונות מרובות מנקודות מבט שונות ובתנאי תאורה שונים כדי לבנות מחדש את הגיאומטריה
והמרקם של העצם.
הפרויקט Quilt of Achziv, שנוצר במסגרת סטודיו 05 במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, בהנחיית אדר' דור שינדלר ואדר' ג'ורג'יה הבלוצל, עשה שימוש בטכנולוגיה זו באמצעות רחפן,
ענן נקודות (Cloud Point).
שמות היוצרים: ויקה ליבמן , יובל אברהם
אכזיב בנויה משכבות היסטוריות שונות של הרס ובנייה מחדש על ידי תרבויות שונות לאורך
ההיסטוריה המכסות זו את זו.
על -מנת להבין טוב יותר מה קורה באתר כיום, ביצעו סריקה תלת ממדית של האתר באמצעות רחפן. התוצרים שהתקבלו המרו לענן נקודות ( Cloud Point), ענן הנקודות אפשר חלוקה של האתר לשכבות שונות לפי תקופות, בכוונה לחשוף את ה"סמיכה" שמכסה את האתר כיום. השימוש בסריקה התלת מימדית ובענן הנקודות, שימשה ככלי המדויק ביותר הקיים כיום לתכנון, המאפשר להתבונן על האתר בצורה מדויקת, תוך התייחסות לחומריות
הקיימת במקום ובאופן תלת מימדי.